מסתכלת מסביב,
הכל חשוך,
גם בחוץ התאורה כבתה,
כאילו העיר אומרת לי,
לילה טוב יקיריה,
הגיע הזמן לחלום חלומות,
שאף פעם לא יתגשמו,
ומביטה במראה ורואה את עצמי,
כותבת מה שבליבי,
או רק מה שרואה,
דרך עינים שכבר איבדו אמון ,
כותבת אחרי המון זמן,
שלא הצלחתי להביע,
המוזה נעלמה,
או שזה רק אתה,
אתה האדם שנתן לי השראה,
ואל תחפשו כי הוא כבר לא כאן,
הוא הלך עם אחרת עוד ממזמן,
ואל תתקשרו הוא החליף מספר,
גם אני ניסיתי להתקשר,
כדי לספר לו על המבחן,
אל תקוו כי גם אני קיוותי,
וכשגיליתי שהוא לא כאן,
רק בכיתי ובכיתי .
|
');){kind=link}